כמעט כל צלם בשלב מסוים שואל את עצמו את אותה שאלה: איך מפתחים סגנון אישי? כאשר מסתכלים על עבודות של צלמים מוכרים, נדמה שלכל אחד מהם יש חתימה ברורה. אפשר לזהות את התמונות שלהם כמעט בלי לראות את השם.

הטעות הנפוצה היא לחשוב שסגנון אישי הוא משהו שמחליטים עליו. בפועל, סגנון אישי לא נבנה בהחלטה אלא מתפתח לאורך זמן.

בתחילת הדרך טבעי מאוד להיות מושפעים מצלמים אחרים. כולנו לומדים דרך חיקוי, צפייה והשראה. אין בכך שום דבר פסול. למעשה, זו דרך חשובה להבין מה מושך אותנו מבחינה חזותית.

עם הזמן מתחילים לשים לב לדפוסים שחוזרים על עצמם. אולי אתם נמשכים לאור טבעי ורך, אולי לרגעים אנושיים, אולי לצבעים מסוימים או לקומפוזיציות מינימליסטיות. ככל שמצלמים יותר, הבחירות הללו הופכות להיות עקביות יותר.

חשוב להבין שסגנון אינו רק עריכה או צבעים. הוא כולל גם את הנושאים שאתם בוחרים לצלם, את הדרך שבה אתם מסתכלים על העולם ואת הסיפורים שמעניינים אתכם.

לכן במקום לחפש בכוח סגנון אישי, עדיף להתמקד בצילום עקבי. לצלם הרבה, לבחון את העבודות שלכם לאורך זמן ולזהות מה חוזר באופן טבעי. ברוב המקרים, הסגנון כבר נמצא שם – הוא פשוט מתגלה בהדרגה.